*

יהדות תורכיה

 

הידיעה הרווחת כי ההיסטוריה של יהדות תורכיה ראשיתה עם מגורשי ספרד שהגיעו לאימפריה האותומנית, בטעות יסודה, באשר מגורשי ספרד מצאו באיסטנבול קהילה גדולה.

 

במהלך השנים מגורשי ספרד הפכו לגורם דומיננטי ומכריע בחיי התרבות, המסחר והרפואה. לאחר 39 שנים, האימפריה האותומנית פתחה את שעריה בפני רבבות מגורשי ספרד, שזכו מחופש פולחן בלתי מוגבל, והתיישבו בעיקר בערים איסטנבול, אזמיר ואדירנה.

 

הם הוציאו עתונים בלדינו:  "אל גודיו", "אל טיאמפו", "לוורדד".

הקימו אגודות בפורטיביות, כגון "מכבי" בשנת 1895, הפעילה עד היום.

 

עם התפוררות של האימפריה, בשנת 1918, החלה הציונות בפעילותה (המתנגדים לרעיון הציוני בקרב יהדות תורכיה, מתוך נאמנות לכתר אליאנס והרבנות הראשית).

 

בתום מלחמת העולם הראשונה הייתה הגירה גדולה לארגנטינה, מקסיקו, קנדה וארצות הברית, אך גם לישראל.

 

תורכיה החדשה ובראשה ATATURK , הרשתה לפתח פעילות יהודית אך לא ציונית, שירדה למחתרת. כן נפתחו בתי ספר, בית חולים, בתי אבות יהודים.

 

במלחמת העולם  השניה, תורכיה קרתה ברית עם גרמניה לנטרליות, וכך ניצלו יהודי תורכיה מהשואה שפקדה את יהודי אירופה, אך הותלו על יהדות תורכיה מיסים כבדים למימון הכלכלה התורכית. אלה שלא יכלו לשלם הוכנסו למחנות עבודה בתוך אנטוליה.

 

בתום המלחמה, יהודי תורכיה התבססו כלכלית וגם הציונות פרחה. " עלית הנוער" החלה לשלוח ולקלוט בארץ  הכשרות שלמות. בין 1936 -1945 עלו 700 צעירים.

 

עם סיום מלחמת השחרור, החלה גל עליה של משפחות שלמות שהתגייסו לפלמ"ח ולהגנה ומשם לצה"ל.

 

אחדים הגיעו לעמדות בחירות, האלוף בן שושן, נפקד חיל הים, מפקד המודיעין, האלוף שלמה גזית, תתיאלופים כהן יהודה ואייל יוסף מחיל הנדסה, האלוף משנה חזן  יום טוב, מפקד חטיבת גולני ועוד. הם מלאו את הערים לוד, רמלה וטירה.

 

ריכוזים חשובים של יהדות תורכיה בארץ נמצאים   בבת-ים, בה חיים 30.000 מיוצאי תורכיה. כך גם ביהוד, חיפה והקריות.

יוצאי תורכיה הקימו את "הגושרים" -קיבוץ בגליל.

יוצאי תורכיה תרמו ותורמים בשקט ובצנעה בכל תחומי החברה, המשק והבטחון.

 

בתורכיה נשארו 26.000 יהודים, בעיקר באיסטנבול, וקהילה קטנה באיזמיר.

הצעירים כבר לא מדברים "לדינו".

 

לתורכיה יש היום קשרים הדוקים ען ישראל, בלי לשכוח שתורכיה היא מדינה מוסלמית

עם תשתית חזקה של קיצונים שהקשר אל ישראל הוא לצנינים    בעיניהם. רוצה לומר

שאין בטחון שלא תהיה   באחד הימים מהפכה מוסלמית והאידיליאה הזאת תפגע. זה הוכח בהפגנה אנטי ישראלית בימי באנטיפדה הנוכחית.

 

יעקב  הכהן